כאבי גב - אבחנה
הקדמה
למה ניתן להגיד בסבירות גבוהה שכאב הגב שלנו לא נגרם מפריצת דיסק?
לאור ריבוי מקרים של כאבי גב המגיעים אליי לקליניקה, אני חש צורך לכתוב מאמר זה. במאמר אעסוק בסוגי הגב השונים, הסיבות, הגורמים והשכיחות של כל אחד מסוגי הגב הנפוצים.
חשוב לציין כי קיימות מספר סיבות פיזיולוגיות לכאבי הגב, אך עד ליום זה האבחנה של הסוגים השונים של כאבי הגב נשארת מעורפלת, לא מדויקת, וגורמת לאבחון לקוי של הכאבים, ליצירת מעגל כאב מתמשך, בלבול ותסכול אצל אנשים ואף לפעמים מביאה להפניית מטופלים לניתוחים מורכבים שלא צורך, אשר גורמים לכאב וסבל מיותר.
קיים בלבול רב וקושי בהבחנה בין הסוגים השונים של כאבי גב, גם בקרב קלינאים מנוסים.
ראשית, ננסה לעשות סדר בהגדרות השונות של הכאבים ונבין את השכיחות ואת הטיפול האפשרי בכל אחד מהם. לשם כך, נתחיל בלהבחין בין שלושת סוגי כאבי הגב הנפוצים:
- כאב גב נוסיספטיבי (כלומר, כאב גב ממקור שרירי).
- כאב גב סומטי מושלך (כאב גב המשליך לירך, שוק וכף הרגל).
- כאב גב רדיקולופתי (ממקור עצבי), ורדיקולופתיה.
כאב גב נוסיספטיבי
נוסיספטורים הם תאי עצב תחושתיים הממוקמים ברקמות שונות ומטרתם היא לאסוף מידע תחושתי אודות טמפרטורה, מגע, לחץ ונפיחות: בעור, במפרקים ושרירים. תאי עצב אלו מעבירים את המידע הזה למוח, אשר יכול לפרש אותו ככאב.
כאב גב המערב נוסיספטורים המצויים במבנים בגב התחתון כגוןף שרירים רצועות ומפרקים, נקרא כאב גב נוסיספטיבי.
כאב סומטי מושלך
גירוי נוסיספטיבי של מבנים בגב התחתון יכול לגרום לכאב מושלך בגפיים התחתונות. האזור של הכאב המושלך נוטה לחלוק עצבוב דומה למקור של הרקמה המגורה בגב התחתון. בהמשך לכך, חשוב מאוד לציין שמקורו של כאב זה אמנם מצוי ברקמות של הגב תחתון, אך הוא אינו מערב שורשי עצבים. לכן, התמונה הקלינית אינה מערבת סימנים נוירולוגים – כמו למשל חולשה של גפה תחתונה. מיקומו של כאב זה לרוב יהיה קבוע ומצוי באזור ישבן והירך העליונה, אך לעיתים יכול גם להתפרש עד לכף הרגל. אנשים הסובלים מכאב סומטי מושלך לרוב יתקשו למקם את הכאב ואת גבולותיו באופן מדויק, ויתלוננו על כאב עמום ולוחץ.
כאב גב רדיקולרי
כאב גב מסוג זה מערב דלקת בשורשי עצבים, ולרוב נגרם מפריצת דיסק. אנשים הסובלים מכאב זה יתלוננו על כאב חד, שהוא מעין ׳שוק חשמלי׳, שקל להגדיר את מסלולו וגבולותיו – המאופיינים ברצועה הנמתחת לאורך הרגל ורוחבה לא עולה על כ-5-6 ס"מ. כאב זה הוא בעל איכות מפלחת ושונה מהכאב הסומטי. יש לציין שלא כל לחץ על עצב בהכרח יוביל לכאב, ובפרט לא כאב מסוג זה. יש שקוראים לתופעה הזו ״סיאטיקה״, אך זהו מושג ארכאי, שמקורו בתקופה שבה המכניזם של כאב סומטי מושלך לא היה מובן והתפרש שלא באופן נכון ככאב רדיקולופתי.
רדיקולופתיה היא המצב בו ההולכה העצבית חסומה לאורך העצב או בשורשו:
- כאשר עצבים תחושתיים חסומים – התמונה הקלינית תהיה נמלולים.
- כאשר עצבים מוטוריים חסומים – התמונה הקלינית תהיה חולשה.
בשני המקרים לעיל- ניתן יהיה לראות גם תמונה קלינית של רפלקסים מופחתים.
רדיקולופתיה מאובחנת על ידי הסימנים הנוירולוגיים שצוינו לעיל ולא על ידי כאב. על אף הסבירות הגבוהה לקיומם הסימולטני של רדיקולופתיה וכאב רדיקולרי, רדיקולופתיה יכולה להתרחש גם בלי כאב, וכאב רדיקולרי יכול להתרחש גם בלי סימנים נוירולוגים. בדיקה קלינית מדוקדקת נחשבת הכלי הטוב ביותר לאבחן רדיקולופתיה.
אז מה ניתן להגיד בסבירות גבוהה יותר על הכאב שלי והטיפול בו
- מרבית מכאבי הגב הם כאבי גב נוסיספטיבים וכאבי גב סומטים מושלכים.
- שכיחותו של הכאב הרדיקולורי לא עולה על 12 אחוז.
- חוסר היכולת להבדיל בין הכאבים השונים, הוא זה שנותן תמונה מוטעית לגבי שכיחותו הגבוהה של הכאב הרדיקולרי.
- בבחינת האבחנה והטיפול הרפואי – שימוש בדימות (רנטגן, MRI, CT) הוא מוצדק רק במקרים של כאב רדיקולרי ורדיקולופתיה מאחר ואלו יכולים לבסס מהו האזור הפגוע.
- במקרים של כאב גב נוסיספטיבי וכאב גב סומטי מושלך – לדימות אין תועלת והוא אינו יכול לזהות את הסיבה לכאב.
- דימות יכול להזיק בכך שלרוב קיימים ממצאים שאינם קשורים בפועל לכאב שהמטופל הגיע איתו, כגון שינויים ניווניים., ודבר זה יכול להוביל להתערבויות ניתוחיות מיותרות וחסרות תועלת.
- הטיפול בכאבי גב הוא פשוט יותר כאשר המופע הקליני הוא ברור. עם זאת, כאשר יש מצב משולב גם של רדיקולופתיה וגם של כאב גב נוסיספטיבי או כאב מושלך – ניתוחים כמו דיסקטומי יכולים להקל על הכאב הרדיקולרי אבל ייתכן ומטופלים יישארו עם כאבי גב שהתלוננו עליהם מלכתחילה.
- שימוש במונחים כמו ״כאב גב תחתון – סיאטיקה״ הם מטעים ואינם מסייעים לצורך הטיפול בבעיה. שימוש במונח זה מרמז שלמטופל יש מצב אחד שגורם לשני סוגי הסימפטומים, ולכן מונח זה הוא שגוי. למטופל יכול להיות כאב גב, וגם סיאטיקה, אבל מדובר בשני סימפטומים עם סיבות ומנגנונים שונים. המאפיינים, הגורמים והמנגנונים של אחד מהם לא יכולים להיות מיוחסים לשני.
למרות שפריצת דיסק היא הסיבה הנפוצה ביותר לכאב רדיקולרי, היא איננה הסיבה הנפוצה לכאבי גב.
לרוב המוחלט של מטופלים המגיעים אליי לקליניקה עם כאבי גב או כאב מושלך, אין כאב רדיקולרי ואין פריצת דיסק. לאור העובדה כי כאב מושלך סומטי הוא סיבת הכאב הנפוצה ביותר, ניתן לאמר כי הכאב הרדיקולרי הוא היוצא מן הכלל. לכן, חשוב לזכור כי שימוש בדימות ובהתערבויות כירורוגיות, צריך להיות החלטה מחושבת הכוללת ביצוע בדיקה קלינית מפורטת של הפיזיותרפיסט או האורטופד ואבחון נכון של כאבי הגב השונים וזאת על מנת למנוע סבל מתמשך, איבוד ימי עבודה לצורך בדיקות הדמיה, מניעת סבל מתמשך שנגרם כתוצאה מהמתנה לבדיקות הדמיה, תסכול, דיכאון ואף פגיעה באיכות החיים.
